נייר עמדה

אני רוצה שלאנשים תהייה האפשרות להביט דרך הציורים שלי בנופים של הארץ, רגע לפני שהם נעלמים מעולמנו, אולי נבין ככה היכן טעינו. בעיני, אם אכן קיימת פוסט-ציונות; אז היא מתבטאת בחמדנות, ראוותנות, אדנות וצרכנות שאינה יודעת שובע, כל אלו כבר מזמן הפכו כאן לאידיאלים מובילים. מאוד הפריע לי כשהכתירו את ידיד רובין ז"ל כ"אחרון ציירי [...]

לרשומה המלאה «

רציונאל לעבודה שלי (לקראת תערוכה חדשה)

עבודת הכפיים ועבודת האדמה, כמו גם הטבע הבראשיתי, כמעט ונעלמו לחלוטין מעולמנו. את מקומם תפסו התעשייה המודרנית, ההייטק והגלובליזציה. כתוצאה מכך התרחק האדם מטבעו, מההרמוניה שהייתה לו עם הטבע. מתחילת עידן המהפכה התעשייתית אנחנו בתהליך של הרס עצמי והרס הסביבה שלנו שפוגע בנו בחזרה באין ספור תחומים. ציורי עוסקים בפשטות האדם, פשטות החיים ויופיים של [...]

לרשומה המלאה «

להיות גלילי

נסענו לאכול חומוס של שבת, המשפחה. אנחנו תמיד קונים את החומוס שלנו בסכנין עיר המחוז שלנו, במקום שנקרא ״מסעדת החלוץ״. זו מסעדה שהיא בעצם חומוסייה משפחתית קטנה (ומעולה) הממוקמת בלב ליבה של העיר סכנין. בכל פעם שאני מגיע לשם אני תוהה מחדש איך הם הגיעו לשם הזה שלהם, יום אחד אני אברר את הסוגייה לעומקה. [...]

לרשומה המלאה «

צהוב

נולדתי בתחילת אפריל בשיא האביב. גרנו אמנם בעיר, באחד מפרברי העיר נתניה, אך היינו מוקפים שדות בור וחורשות ארץ ישראליות טיפוסיות כפי שהיה בכל מקום בארץ טרם עלו על הכל מכבשי הבטון. מהתצלומים והסיפורים ששרדו מהילדות ניתן ללמוד בברור איך בכל יום הולדת, חג פורים, יום אביבי יפה בחוץ, אפילו כשמלאו לי שנה, טרם עמדתי [...]

לרשומה המלאה «

הציור לבטח ישכון

תקליט – קלטת – דיסק – mp3 מדורות – שליח – מורס – טלגרף – פקס – אימייל לוחות אבן – קלף – דפוס – מחשב מחזה – ראינוע – קולנוע – טלוויזיה – DVD – אינטרנט ציור – ציור – ציור – ציור האם יש עתיד לציור? שאלה שהעסיקה רבים בעידן הפוסט מודרניסטי, לדעתי [...]

לרשומה המלאה «

למה ציור?

בימנו, בעולם האמנות, כבר לא משנה מהו המדיום בו בוחרים ליצור, וגם לא משנה הטכניקה בה משתמשים. החשוב הוא הלמה והמדוע. מדוע יוצרים את מה שיוצרים, מיהו האמן ומה מפעיל אותו? אילו מטרות אוניברסליות הוא משרת בעזרת היצירה שלו? כאשר אוניברסליות לא מחייבת להיות תמיד כלל עולמית כמשתמע, היא יכולה להיות גם צרה ומיגדרית. אמנות [...]

לרשומה המלאה «

הצהרת אמן

יגאל צלמונה, האוצר הראשי של מוזיאון ישראל, תמצת את ההקשרים הכרוכים בעץ הזית: "עץ הזית הוא שייכות, קשר למקום, הים התיכון, צבעוניות מקומית, סמל לשלום, תנ"ך, הסטוריה של התרבות, פונקציות בסיסיות, פוליטיקה, אומנות ישראלית, נצחיות… (הגדרת עץ הזית, מוזיאון ישראל, 1982 "( כאמן אני מנסה לחזור ולעורר געגוע לימי הבראשית של הטבע, ימי התום של [...]

לרשומה המלאה «

האדום של קסטל

האדום של קסטל. אני זוכר את האדום הזה ממש טוב. הוא חדר עמוק לתודעתי. לצד הימני של המח. זה היה במכירה פומבית של תירוש. הרבה ציורים ארצישראלים. הרבה בורגנים בלבוש מרושל, כזה שיש רק בישראל. שילוב של גלותיות קיבוצניקיות וחפיפניקיות חביבה. משהו שמגיע מתוך לבנטיניות שאינה מודעת לעצמה למרות ניסיונה להיות כאחד העמים המערביים. ואז [...]

לרשומה המלאה «

הכל רעיל סביבנו

הכל רעיל סביבנו. וזה תוצאה ישירה של התקדמות הטכנולוגיה בעידן החדש. הייתי אמור להכניס לגרשיים את המושג ״התקדמות״ אבל ויתרתי על זה לבסוף. למים שאנו שותים מוסיפים פלואוריד שמכיל מתכות כבדות. הירקות מרוססים בזרחן, המזון מהונדס ומלא בחומרים תעשייתיים שנועדו לקצר תהליכי ייצור ולהגיש לנו אוכל מהיר וממלא (ולא מזין). הדגים ששוחים בנהרות ובימים מלאים [...]

לרשומה המלאה «

אמנות אף פעם לא היתה מיועדת לעם

למרות הכותרת לעיל, זו לא הכרזה שלי וזה לא משפט שאני מסכים איתו. נהפוך הוא. זה היה בשנת 1995-6, לימודי תולדות האמנות במסגרת לימודי הקולנוע. אני הייתי סטודנט שלא שותק בשיעורים. חייב להגיד תמיד משהו, לפעמים פנינים שהמורים הרימו גבה וידעו להעריך, לרוב שטויות של תלמיד מתלהב שחייב להוסיף את עשר הסנט המיותרים שלו. ואז [...]

לרשומה המלאה «

להחליף ערבי ביהודי

אולי כשאתה חי פה בגליל, קרוב מתמיד לשכינינו הערבים, הדברים נראים קצת אחרת. משפטים שבעבר נשמעו לי טבעיים וזרמו חלק על הלשון (גם שלי), נשמעים לפתע קצת מוזרים, גזענים הייתי מדייק ואומר. ובכדי לבחון את טוהר המשפטים, שהם בעצם פרי מחשבות משותף לכולנו, ובכל פעם שמשורבבת המילה ״ערבי״ או שורש של מילה זו לתוך משפט, [...]

לרשומה המלאה «

האדם כבאג של הטבע

אי אפשר שלא להסיק את המסקנה המתבקשת מאליה שאנו, בני האדם, לא משהו אחר מאשר תקלה במהלך האבולוציה של הטבע. כאשר מביטים סביב ורואים את ההרמוניה המופלאה של הטבע. את הצורה הכי רוחנית של כל הנבראים משתלבים זה בזה ומקיימים בצורה מושלמת את הטבע העצום היוצא מגבולות כדור הארץ שלנו ומגיע עד לאין סוף. יש [...]

לרשומה המלאה «

זיתים, פת לחם, קהילה, אדמה, טבע.

בעצם מה אני אומר בסך הכל? היו פה חלוצים. היו פה הראשונים, היו פה ראשוני הציירים. אמרו בואו נבנה מדינה בתוך כל הנוף התנכי המדהים הזה שקיבלנו מקדמת דנן. בואו ניקח את הערבים כמודל לדבר שהכי קרוב לדמות העברית התנכית. אז קמה מדינה. ואנשים עשו מה שעשו בצורה מאוד קרובה לחזון הזה והייתה חקלאות ובנייה [...]

לרשומה המלאה «

הצהרה אמנותית 2

(נכתב בינואר 2011) בעולם מתפורר מערכים, ריקני ושטחי המכלה את עצמו לדעת. אני יושב ומביט מהצד כמשורר הדלות הרואה את עיירתו נשרפת אל מול עיניו הכלות. הקניונים הנוצצים והשיכלולים האלקטרונים החדישים הם הם עגל הזהב המודרני. תכליתו של האדם המודרני השבע יכולה להסתכם בצרכנות אובססיבית ורדיפה אחרי הגאדג׳ט (חפיץ) הבא. כדור הארץ, האדמה, המים, האוויר, [...]

לרשומה המלאה «

הצהרה אמנותית 1

(נכתב בינואר 2011) ראובן רובין וראשוני ציירי א״י היטיבו לצייר את הארץ המובטחת ותושביה הערבים, בתקווה שציוריהם ישמשו מודל והשראה למקימי המדינה שבדרך. כיום, כמאה שנים מאוחר יותר, מצייר גם אני את הארץ המובטחת ופועליה המתמעטים, אך לא כממשיך דרכם של ראשוני הציירים, אלא כצופה מהצד המקונן על אובדן הדרך ובה בעת מנסה לעורר את [...]

לרשומה המלאה «